כיכר רבין

היא יודעת שעכשיו שקט,

כבר לא אכפת לה מרעשי הרחוב,

היא צופה בהם,

לומדת אותם,

מנבאת את העתיד לקרות.

​

בסופו של יום ארוך היא רוצה לצפות מהצד ולנוח.

היא מתבוננת בהם חולפים במהירות שיא,

ממהרים לשום מקום.

​

מרפסת מתפוררת במחיר מופקע,

כיכר רבין בלילה הרבה יותר יפה.

​

היא

תכסס,

תלקק,

תגלגל,

תדליק,

תנשום עמוק...

​

ותחשוב שזה לא באמת משנה שהפעם היא גלגלה קצת עקום.

העשן הוא אותו עשן,

הריח הוא אותו ריח,

השפתיים הן אותן שפתיים,

הטעם הוא אותו הטעם והיא,

היא מושלמת בדיוק ככה.

​